חלפו שלושים ימים של צער ושל כאב עמוקים, על לכתו בטרם-עת של חברנו פרופסור גדעון דורון, והתכנסנו כאן הערב על-מנת להזכיר ולדבר על האיש, החבר, המורה, המחנך, האב הרוחני ועל פועלו. רבות דובר ולבטח עוד יסופר על גדעון הסקרן והיצירתי, על הפרופסור שהעמיד דורות של תלמידים, חוקרים ומורים באקדמיה בארץ ובעולם.
כבוד גדול הוא לי, שהתאפשר לי, כמנכ"ל האגודה הישראלית למדע המדינה, לומר מעט על גדעון. אני חש חובה לציין במעמד המרגש הזה מתוך חברות אישית עם גדעון, אבי הרוחני, יחד עם סעדיה, אבי מולידי שייבדל לחיים ארוכים וטובים, שזכיתי לשזור משניהם חוט של פיקחות ושל הבנה, מזה ומזה למדתי דעת אשר תרמה להעצמתי, כאדם חופשי וסקרן וכדוקטורנט האחרון של גדעון.
קשה לי בנקודת זמן זו לדבר על גדעון בלשון עבר. מבחינתי, הוא עדיין כאן עִמנו, נוכח ומאזין כדרכו בשקט וברוב קשב ותבונה. משום כך, מצאתי לנכון לומר מספר מלים על גדעון לאו דווקא מההיבט האקדמי, שבטח אקדמאים גדולים וטובים ממני יוכלו לדבר עליו בתחום הזה, אלא לדבר על גדעון האדם, החבר, מלח הארץ הזאת. על גדעון איש המשפחה, האב האוהב לילדיו ולרעייתו אשר בטוחני, כי ימשיכו את מורשתו עוד שנים רבות. את כברת-הדרך הארוכה, שלאורכה ליווה אותי גדעון כמנחה לדוקטורט וכמורה-דרך וחשוב מכל כחבר אשר היה קשוב בכל עת, אשא אתי כאבן-דרך לעד. עיניי הדומעות כעת הם עדות לאהבתי הגדולה לאיש הגדול הזה (תרתי משמע). הפרשי הגיל בינינו הונחו בצד. הרגעים, שבהם חסיתי בצלך יישארו אתי, ויהיו עבורי, כמו לרבים אחרים שכמותי, ערך מוסף בהתנהלות בעולם האקדמי בפרט, ולחיים נכונים ובעלי משמעות בכלל.
עוצמת אישיותך יצאה ממך תוך פירגון, חום, ואהבה גדולים ובישירות כלפי כל אחת וכלפי כל אחד, שעמדו מולך, רק לדאוג ולעזור שהכל בסדר ובַמקום, והעיקר – מבלי לפגוע.
רק לפני שמונה חודשים כאן מעל בימה זו הוענק לך פרס על מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה. לא חשבנו לרגע, שהפרס הזה הוא האחרון, שיוענק לך בחייך, כעטור פרסים ותשבחות, חשבנו כי זה עוד פרס, אמנם חשוב מאוד, כזה שניתן לך על דרך ארוכה של עשייה ושל הובלה. ידענו, כי נכונה לך עוד דרך ארוכה וטובה בהמשך.
גדעון, הייתה במתן הפרס הזה הכרה והוקרה על מפעל חייך, מפעל שבו עמלת לקידום יצירתיות, דעה חופשית, המדע והחברוּת. כאדם, היית ער למצוקות בחברה הישראלית ופועל יוצא מכך עסקת גם בפעילות ציבורית. בעצם, לו נשאלת כיצד ניתן לתארך במלה אחת, או שתיים, אני משער, שהיית אומר, "אני יזם".
תרומתך לשדה המחקר האקדמי מונצחת לעד בספריך הרבים ובעשרות מאמרים שפורסמו ונוגעים בנושאים רבים ומגוונים. עדות זו תעמוד לך לתמיד. היזם שבך בחר לעסוק גם ביצירה של "יש חדש", 'מדד השחיתות' ו'מדד החוסן הלאומי', המשמשים נייר לקמוס לחברה, ויהיו עדים לעבודתך השונה, המביטה מהצד על החברה, ולומדת מניתוחי הנתונים על היותנו יותר מקבוצת אנשים, החיים בחלקת אלוהים קטנה בארץ זו.
רצונך להציב בראש סולם העדיפויות נושאים חשובים ומהותיים האלה, משקף נאמנה לא רק את היותך חוקר בעל שם, אלא גם את היותך איש עשייה. השתתפותך בעשרות ועדות לאומיות ובין-לאומיות בנושאים של ממשל ושל פוליטיקה תרמה לדיונים ערים בעלי חשיבה אחרת. גדעון, אמנם עבדת באוניברסיטת תל-אביב אבל היית חוקר ישראלי נודע ובעל הישגים ובעל שם בין-לאומי; הקמת חוגים באוניברסיטאות ובמכללות לצד מכוני מחקר יישומי.
פרופסור גדעון דורון נולד בתל-אביב בשנת 1945. בוגר ומוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רוצ'סטר בהדרכת ויליאם רייקר, אבי תורת המניפולציה ויישומי תורת המשחקים בחקר הפוליטיקה. השפעת רייקר ניכרה במחקריו, והשפיעה גם על ניתוחיו באמצעי התקשורת. פרסם עשרים ספרים בעברית ובאנגלית ועשרות רבות של מאמרים אקדמיים בנושאי אסטרטגיה וכלכלה פוליטית, שיטות בחירה, מדיניות ומינהל ציבורי, תקשורת ומניפולציה פוליטית ותורת המשחקים. יזם את הקמת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב; והיה יועץ ויו"ר אקדמי למחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בשלבי הקמתה; וכמו כן, עמד בראש החוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל; היה אחד ממייסדי המרכז להעצמת האזרח והדמות האקדמית המרכזית בפעולתו; האחראי האקדמי וממפתחי מדד החוסן הלאומי, הכולל בתוכו את מדד השחיתות, המתפרסם בכל שנה בכנס שדרות; וכמו כן, היה פעיל בצוות הבין-לאומי, המודד את השחיתות הציבורית במדינות העולם.
לצד הפעילות הענפה באקדמיה גדעון מילא שורה של תפקידים ציבוריים – ובהם יושב-ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, חבר בצוות ההיגוי של ועדת נשיא המדינה לעניין שיטת הממשל בישראל, יועץ לראשי ממשלה ולשרים, חבר הוועדה לבחינת נושא המינויים בשירות הציבורי, חבר הצוות לביטחון לאומי, המועצה הישראלית לקולנוע והוועדה לקביעת גבולות מוניציפאליים. בבחירות לכנסת השמונה-עשרה עמד בראש רשימת "הישראלים", שאמנם לא עברה את אחוז החסימה, אך העלתה על סדר היום הציבורי והלאומי את תוצאות המחקר, שנערך בוועדת נשיא המדינה ובמרכז להעצמת האזרח, בדבר הצורך בשינויים בשיטת הממשל בישראל.
פרופסור גדעון דורון במרכז להעצמת האזרח
האגודה הישראלית למדע המדינה והעמותה לחקר הפוליטיקה חבות, במידה רבה, את עצם קיומן לגדעון דורון, ממחדשיה של האגודה ויושב-הראש שלה, יוזם רוב פעולותיה. בין השאר, יזם את הקמת הוצאת הספרים של האגודה, ועמד בראש המערכת המדעית שלה. בשנות התשעים של המאה העשרים היה חבר בהנהלת האגודה הבין-לאומית למדע המדינה.
גדעון, יקירי, אהובי, יהי זכרך ברוך לעד ונצור בלִבם ובמוחם של אלפי תלמידיך ועמיתיך באקדמיה ובחברה הישראלית.
אנו מרכינים ראש לכבודך!
אסיים באמירה פשוטה, שמכילה בתוכה את הכל לגביך – "אין כמוך".
נסים ערקובי, מנכ"ל האגודה הישראלית למדע המדינה.